איך מגיעים לכבוד הדדי שיוצר הרמוניה ביחסים

התלבטתי האם לכתוב מספר בלוגים שונים
או אחד שאשתדל לתמצת בו את עיקרי העניין
וכיוון שקיבלתי עשרות תגובות ואני מבין
מהשאלות והשיתופים שזה נושא בוער
החלטתי לכתוב פוסט אחד המפרט את 3 העקרונות
איך לכבד אחד את השניה בלי להיפגע

אחלק את העקרונות ל3 מצבים שונים
שאני נתקל בכולם בקליניקה ובליווים שאני עושה
ואחר כך אכתוב את שלושת העקרונות איך לשנות מציאויות אלו

מצב ראשון: חוויה תמידית שלא מכבדים אותי
אני נתקל במקרים רבים (מידי) של זוגות או אחד מבני הזוג
שמגיעים למפגש ראשון ומשתפים קצת ברקע של המציאות הנוכחית
ואחרי מספר דקות מגיעים המשפטים הבאים:

"הוא לא רואה אותי"
"הוא לא מכבד אותי"
"הוא לא מעריך את מה שאני עושה"
לפעמים זו חוויה של זוג צעיר (עד 5 שנות נישואין)
ולצערי לא מעט מהמקרים זו חוויה של שלושים וארבעים שנה
שנדחקה כל השנים ומגיע הזמן שאחד מבני הזוג
מזהה את החוויה ורוצה לטפל ולהפסיק אותה.

זה כואב! 

אבל (אם רוצים) יש מה לעשות…
(תזכירו לי בסוף המייל יש לי סיפור אמיתי על זה)

מצב שני: חוסר יציבות בכבוד ההדדי
בדרך כלל חווים את זה זוגות אחרי השנים הראשונות
שמעגל החיים מתרחב וישנה כבר שגרה
שלעיתים מבורכת וטובה ולפעמים מליאת מהמורות ושחיקה
ואז נוצרים מצבים של שינוי,
מקום עבודה חדש או שדרוג עבודה קיימת
לידה של ילד, או תקופות לחץ שמשפיע על התקשורת בבית
במצבים כאלו, כיוון שמשהו מהרגילות משתנה
ויש יותר חוסר ודאות לגבי כל מיני דברים
יותר קל לנו להוציא את הקיטור או העצבים על הקרובים לנו ביותר
וממילא בתקופות אלו בן הזוג חווה שלא מכבדים את מה שהיה נהוג עד עכשיו.

מצב שלישי: חוסר כבוד לדברים מסויימים
מצבים אלו מאפיינים זוגות שברוב המקרים
משתדלים לכבד אחד את השניה
אך יש דברים מסויימים שאחד מבני הזוג לא יכול להכיל
לדוג': שבן הזוג מעשן או שהוא לא קם בזמן בבוקר
ובדבר הזה ישנה חוויה של חוסר כבוד
במצבים כאלו, יש בני זוג שלא מתמקדים בחלקים אלו
ונותנים מקום לשאר חוויות החיים הנעימות
אך לפעמים הנושא הזה עולה ובפנים הוא מאיים להתפוצץ
וכל פעם שהדבר קורה זה מעיב על כל הקשר וההרמוניה בבית.
אלו בגדול המצבים של חוסר כבוד במערכת הזוגית,
שכמובן כל אחד לפי משקלו ועניינו גורמים למתיחות בקשר
והשאלה הגדולה: איך מגיעים לכבוד הדדי במצבים אלו?

וגם את התשובה אחלק לשלוש הדרכות יסודיות

הדרכה ראשונה: כבוד לעצמי קודם לכבוד לזולת
כאשר אני חווה שלא מכבדים אותי
הדבר הראשון שאני רוצה לעשות
זה לכבד את עצמי!!!
וכל אחד ישאל את עצמו באותו רגע
מה יכול לעזור לי לחוש מכובד/ת?

אפשר לכתוב על פתק קטן משפטים שמחזירים את הכבוד העצמי
ובמצב שזו חוויה תמידית נצרך ביותר לפרגן לעצמי
בקנייה של בגד או כלי שמשמחים אותי
או לעשות משהו שיחזיר לי את הצבע ללחיים
הדרכה זו נובעת מהכלל שאין באפשרותי לשנות אדם אחר
אך בהחלט אם אני ארגיש מכובד ואעשה דברים שאני מסוגל לעשות לשם כך
יעלה לי הביטחון והדימוי ואוכל במצב כזה לבקש את כבודי גם מאנשים אחרים.

הדרכה שניה: בקשה לשימת לב וכבוד מהזולת (בן זוגי)
כאשר אני יודע שישנם מצבים בהם אני יותר רגיש וזקוק לכבוד
אני יכול ממש לבקש שימת לב מהצד השני
זה דורש ממני כנות גדולה וגם קצת פתיחות 

אך אם אני יודע, שכשיש מצבי לחץ או כשאני מתחיל עבודה חדשה
אני זקוק לזמן הסתגלות וזו תקופה רגישה בשבילי
כי יש לי פחות ביטחון וממילא אני חשוף יותר לפגיעה
אני רוצה שהקשר שלי עם הקרובים לי ביותר ייתבטא כך
שאוכל לשתף אותם בחששות אלו ולבקש- רגישות למצב
עצם הבקשה והדיבור על הדברים גורמים לכבוד והורדת המתיחות והעוקצנות
איזו אשה לא תקבל את הבקשה של בעלה אם הוא יאמר לה:
'אשתי היקרה, התקבלתי לתפקיד שרציתי ומאוד חשוב לי בחודשיים הקרובים
להתמסר אליו יותר כדי שאוכל ללמוד אותו על בוריו
ואשמח להבנתך שבתקופה זו פחות אוכל לעזור בבית..
בקשה פשוטה, גלויה וכנה שתתן רק מקפצה להבין ולכבד אחד את השניה יותר.

הדרכה שלישית: שחרור מה שלא בשליטתך
כאשר ישנם דברים מסויימים שיש לך קושי לקבל מול הצד השני
רצוי לזכור שישנם דברים שהם לא בשליטתך!
אם בעלך מעשן ואת לא יכולה לסבול את זה וממילא
נוצר מצב שאת לא יכולה לכבד את רצונו
(לא במצב שהוא פוגע בכוונה ומעשן בסלון כשאת לא רוצה אלא מפריע לך עצם זה שהוא מעשן)

במצב כזה שמבחינתך הוא פוגע בעצמו ובבריאות שלו
חובה לזכור שישנם דברים שהם לא בשליטתינו
ושם אנחנו חייבים לשחרר ולהרפות
כי כל עוד לא מדובר בסכנת חיים ממשית
אם נשתמש במשפטים כמו- 'אתה פוגע בבריאות שלך'
'זה לא מוסרי מה שאתה עושה'
נקבל חזרה הוכחות, הצדקות, התגוננות או בריחה
ולו מהסיבה הזו עלינו לכבד את המקום של הזולת באמת וזה מוביל לכלל הברזל לגבי כבוד:

לכבד זה אומר שאני מוכן לקבל שזאת המציאות שאני רואה ויכול להיות שאני לא מסכים איתה או הייתי רוצה
שהמציאות תהיה שונה אך אני לא נאבק או פותח חזית מולה ברור שאחרי שמבינים נקודה זו,
תהיו פנויים יותר לדעת איך לתקשר את מה שאתם חווים
בלי שהצד השני ייפגע אך הצעד הראשון לתקשורת טובה ומקרבת הינו לדעת לכבד בלי שיפוטיות
זהו צורך כל כך בסיסי ואנושי שנראה לי שאתם רוצים לדעת
איך למלא אותו בצורה בריאה בלי לפגוע ובלי להיפגע.

נכון?

מאמין בדרככם,

מאיר.

נ.ב. ביקשתי שתזכירו לי לשתף אתכם בסיפור אמיתי שכל פעם שאני כותב אותו אני מתרגש מחדש
לפני מספר חודשים הגיעה אלי אשה בת 63 שחוותה קושי בדיוק בנקודה הזו של כבוד,
היא סיפרה שבעלה לא מכבד אותה (כבר קרוב ל40 שנה!) ועשינו תהליך שלם והיא למדה איך לכבד את עצמה

רק בסוף התהליך היא גילתה לי שהיא כבר הייתה אצל שלושה פסיכולוגיםששניים מהם המליצו לה להתגרש,
ומשום מה היא האמינה שאפשר אחרת ובעיניים בורקות סיפרה לי איך היום למרות שהיא לא מצפה שבעלה ייתנה בצורה קיצונית
אך 'פתאום' הוא אומר לה תודה על האוכל שהיא מכינה, ומוקיר לה תודה על דברים שהיא עושה
בבית והיא בעצם הפסיקה לחוות שהיא מובן מאליו, ושלא רואים אותה, יש לה מקום וכבוד
התרגשתי לשמוע את דבריה ושיתפתי אותה שזה לא 'פתאום' אלא  היא החליטה בעיני עצמה שיש לה מקום
וזה מאפשר ממש כמראה גם לזולת לראות אותו דבר ולכבד אותה.
היא סיימה שצער רב יכול להיחסך לזוגות שלומדים לתקשר בצורה מקרבת בשלבים מוקדמים יותר
וגם אם בן הזוג לא שם, היא ממש קוראת מעומק ליבה לאחד או אחת שרוצים ומאמינים שאפשר לעשות שינוי
לא למנוע מעצמם את הטוב הזה המגיע להם ושאם היא בגילה הצליחה, כל אחד יכול
להחזיר את כבודו שקיים גם כעת אך עטוף בכיסויים שונים ובחוסר יידע במה להתמקד ואיך לצאת משם.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

***********
מדריך 4 הצעדים לתקשורת טובה ומקרבת בזוגיות ובבית
 +
ערכת הקלפים הדיגיטלית – 'פשוט להחזיר אהבה'

לקבלת המתנה מלאו את הטופס

פוסטים אחרונים

תפריט נגישות

המתנה בדרך אליך :) ובנתיים:

המתנה בדרך אליך :)
ובנתיים: